שלוש ארבע ו… לעבודה?

בחודשים האחרונים שיניתי את הסטטוס שלי מאמא בחופשת לידה לאמא מובטלת. בתור מובטלת מצטיינת, התחלתי לחפש עבודה: פרסמתי סטטוס נרגש בפייסבוק, פניתי לחברים, התחלתי לחרוש את לוחות הדרושים המקוונים. הלידים התחילו לזרום אליי והטלפון החל מצלצל. איזה יופי, אמא בע"מ חוזרת לשוק והפעם פלוס אחת! האחת בקרוב תיכנס למעון ואני אכבוש את שוק העבודה!

התחלתי לעשות את מה שזמן קצר לאחר מכן התברר כבלתי אפשרי לאם המניקה באופן בלעדי: לתאם ראיונות עבודה. אבל אוי! הפלוס האחת עדין היתה איתי בבית ועדין היתה צמודה אליי לציץ, כי מבקבוק היא לא אכלה. נכון, יש את הבעל שאמנם עובד במשרה מלאה, אבל נכון להיות עם הבכורה והיחידה מתי שרק יכול, ויש גם חמות ואמא נהדרות שרק מחפשות תירוץ להיות עם הנכדה, אבל לאף אחד מבין שלושת אלה אין ציץ מניב חלב! הייתי צריכה לתמרן בין ההנקות לראיונות העבודה. התחלתי לגמגם למראיינים בטלפון ולנסות לקבוע ראיונות בשעות בלתי שגרתיות (מה זאת אומרת "אי אפשר לראיין אותך בשבע בבוקר"?!) ולנסות לארגן קומבינות עם הילדה ("אכפת לכם שאני אגיע עם עגלה?…") – אבל זה לא הלך. הבנתי את הרמז. נחכה שהקטנטונת תיכנס למעון, תתרגל לאכול תמ"ל מבקבוק, ואז נסתער על השוק.

כשהפלוס אחת נכנסה למעון, התברר לי כמה חזק החבר הדימיוני שלמעלה צוחק כשאנחנו מתכננים תוכניות. היא נכנסה למעון, אבל רק עד השעה 15:00 משמע אני צריכה למצוא משרה חלקית (ולא, אין אפשרות להשאיר אותה שם עד שעה מאוחרת יותר. תאמינו לי. ואין אפשרות להחליף מעון). ובכן, אין בעיה! עבור אמהות כשרוניות שכמותי, כל מעסיק יתגמש. כן, בוודאי, אני אמצא משרה בתחום העיסוק שלי, מעניינת, מאתגרת, לא רחוקה ממקום המגורים שלי וגם חלקית, כזאת שתאפשר לי לסיים את יום העבודה ב-14:30 ולהגיע למעון לאסוף את הקטנטונת בזמן.

את הפּסקה הבאה אתם כבר בוודאי יכולים לכתוב בעצמכם. מהר מאוד גיליתי שמשֹרה שעונה על הצרכים שלי לא קיימת. פשוט אין חיה כזאת. כלומר יש, אבל היא חיה נדירה ומוגנת. גם למעסיק הגמיש והמבין ביותר קשה להגיע איתי לעמק השווה בכל מה שקשור לתנאי העסקה. אני מבינה את המעסיקים, אבל גם יודעת שכששוקלים את הפלוסים מול המינוסים בהעסקה שלי ושל כל אמא אחרת, מגלים שהטור של הפלוסים גבוה הרבה יותר. אם המעסיקים רק יצאו מהקופסה, הם יגלו שהם מפספסים קבוצה גדולה ואיכותית של אמהות עובדות. עכשיו כשאני אמא אני יכולה להגיד ללא ספק – אמהוּת הופכת אותך לעובדת טובה יותר, מוכוונת מטרה, חדורת מוטיבציה יצירתית ולויאלית.

יש לי ניסיון מקצועי עשיר ורלוונטי לסוג המשרה שאני מחפשת (אם תהיתם באיזה תחום – שיווק. ואם נהיה יותר מדוייקים, ניהול מותג, תקשורת שיווקית וכל מה שמסביב).
אני יצירתית, חושבת מחוץ לקופסה ובעלת תושייה שרק לאמהוֹת יכולה להיות.
יש לי המון מוטיבציה, כזאת שרק לאמא שהיתה "כלואה" בבית עם תינוקת במשך 8 חודשים וכבר יש לה קוצים בת*ת יש.
אני מאוד לויאלית לתפקיד ולמעסיק, יכולה ומוכנה להשלים שעות עבודה מהבית ותמיד זמינה כשצריך.
מצד שני (בעצם, למה זה חייב להיות הצד השני?) יש לי תינוקת מתוקה שצריכה את אמא שלה ואני לא רוצה לעשות אאוטסורסינג לתפקיד הכי חשוב בחיי. אני רוצה להיות זו שנפרדת ממנה בנשיקה בגן. אני רוצה לראות את הפנים שלה זורחות מאושר כשאני באה לקחת אותה הביתה. אני רוצה להיות נוכחת בכל הרגעים החשובים והלא חשובים בתקופה הזאת שחולפת לה מהר מידי.

אני רוצה למלא את תפקידי כאמא ואני רוצה גם לעבוד.

מחשבה אחת על “שלוש ארבע ו… לעבודה?

  1. נועף הגיב:

    כתוב כול כך יפה וכול כך נכון. אני אמא לשתי בנות ששתיהן פחות משנתיים.. מחפשת עבודה. כמו שאמר לי סמנכ״ל תפעול בראיון לתפקיד שאני מושלמת אליו ״זה לא שאני נגד ילדים, אבל … את יודעת… זה מגביל״

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s