הורים עובדים עם דנה אופיר – צלמת ילדים, משפחה והריון

את צילומי ההיריון שלי עשיתי בשיטת "עשה זאת בעצמך". יצאתי עם הבעל לחוף הים, מצוידים במצלמה איכותית, חצובה וחולצת ההיריון היחידה שהיתה בבעלותי. הבעל ביים וצילם ואני הייתי הסטייליסטית, המאפרת ומעצבת השיער. התמונות יצאו נחמדות, אבל ללא ספק – מלוא הפוטנציאל שהיה גלום בבטני המפוארת לא מומש. כששוחחתי עם הצלמת דנה אופיר, המרואיינת הראשונה שלי במדור "הורים עובדים", לא יכולתי שלא להרגיש תחושת פספוס על ההיריון שלא תועד כראוי, אבל היי, הזדמנויות משמחות וראויות לצילום יהיו גם יהיו בעתיד – ולהבא אני אדאג להפקיד את ההזדמנויות האלה בידיים מקצועיות.

דנה אופיר, בת 31 מפתח תקווה, נשואה לגל ואמא של שני (4) ורותם (1.5). היא עובדת כצלמת מזה 4 שנים, בסטודיו שמח ומהמם שממוקם לא רחוק מביתה, אבל למרות הקרבה הגיאוגרפית בין הסטודיו לבית, היא מעדיפה לא לבצע גיחות הביתה באמצע יום עבודה. אנחנו עוד ניגע בנושא בהמשך.

דנה מתמחה בצילומי הריון, משפחות וילדים. וכן, זה כולל צילומי "קייק סמאש" שבהם נותנים לילדים מתוקים להרוס עוגות מהממות. פעמים רבות היא זוכה ללוות זוגות לאורך כל שלבי הקמת המשפחה: זוגות הריוניים מגיעים אליה לצילומי הריון, חוזרים אליה עם התינוק לצילומי משפחה, כשמגיע התינוק לגיל שנה – צילומי קייק סמאש וכשהבטן מתחילה לתפוח שוב – היא זוכה לתעד גם את ההיריון השני.

צילום: דנה אופיר

צילום: דנה אופיר

"תמיד צילמתי, גם לפני שזה הפך למקצוע" מספרת דנה. "לפני שהתחלתי לצלם באופן מקצועי, עבדתי בתחום משאבי האנוש במשך שלוש שנים, אבל הצילום תמיד היה חלק ממני, כתחביב וכאהבה. עוד בימי התיכון הייתי מאלה שתמיד מגיעים עם מצלמה לכל אירוע וטיול. הרבה צלמים אוהבים להיות רק מאחורי המצלמה, אבל אני אוהבת להיות גם לפניה – להצטלם וגם לצלם", היא מגלה.

היתה לך עבודה קבועה בתחום יציב וגם מימשת את עצמך בתור צלמת חובבת – מה גרם לך להפוך את התחביב למקצוע?

"תמיד הייתי מאלה שאוהבים לצלם אנשים. אף פעם לא אהבתי לצלם נופים, פרפרים וחרקים – רק אנשים. גם אם היה נוף מהמם שדרש צילום, תמיד הייתי מבקשת ממישהו לעמוד מול המצלמה, והנוף היה משמש רקע. בעבר צילמתי עם מצלמת פוקט שזו מצלמה של חובבנים. לפני כמה שנים אחותי הרסה לי את המצלמה והחלטתי לקנות במקומה מצלמה מקצועית. הרכישה החדשה גרמה לי להתאהב עוד יותר בתחום הצילום, כי התמונות שצילמתי במצלמה המקצועית יצאו יותר איכותיות מאשר במצלמת פוקט. יום אחד חברה טובה ביקשה ממני לעשות לה צילומי הריון. אני לא רציתי, אבל היא התעקשה שאני אצלם אותה. צילמתי אותה וקיבלתי פידבקים מעולים. המשכתי לצלם חברות הריוניות כתחביב ואחר כך גם אני נכנסתי להיריון עם בתי הבכורה מה ששאב אותי עוד יותר עמוק לעולם הצילום המקצועי."

צילום: דנה אופיר

צילום: דנה אופיר

"בחופשת הלידה שלי, הנושא של יציאה לעצמאות עלה על הפרק והחלטתי לנסות ולעבוד כצלמת עצמאית. לא יכולתי לצאת לעצמאות מלאה מיד ולכן עבדתי בחצי משרה בשעות הבוקר כמזכירה בחברת ביטוח ובשעות אחר הצהריים ובסופי שבוע עסקתי בצילום ובניתי את העסק שלי. בשלב מסוים מצאתי את עצמי מתעסקת יותר ויותר עם ענייני הצילום. עזבתי את החברה בה עבדתי בברכתה של המנהלת שלי ויצאתי לעצמאות מלאה. בדיעבד אני יודעת שהמשרה החלקית שלי כשכירה מנעה אותי מלהתקדם כעצמאית, אבל מצד שני היה חשוב שאהפך לעצמאית בהדרגה והמשרה החלקית איפשרה את זה".

אז הפכת לעצמאית במשרה מלאה והגעת אל הנחלה?

“ממש לא, השנה הראשונה היתה מאתגרת גם מבחינה כלכלית וגם כי הייתי צריכה ללמוד איך לנהל עסק בהצלחה. לצלם ידעתי, אבל כבעלת עסק הייתי צריכה להתמקצע גם בתחומים התומכים בעסק כמו שיווק ופרסום. למדתי את כל התחומים האלה והיום אני נעזרת גם בבעלי שמסייע בניהול הכספים וגם משמש כהנדימן הנאמן של הסטודיו".

צילום: דנה אופיר

צילום: דנה אופיר

איך המשפחה קיבלה את היציאה שלך לעצמאות?

"בעלי תמיד היה תומך מכיל ומפרגן. זכיתי בו. הוא האמין בי מההתחלה וגם עוזר לי להתנהל עם העסק. ההורים היו בהתחלה סקפטיים ולא האמינו שאוכל להתפרנס מצילום, אבל כשהם ראו את התמונות שאני מצלמת וככל שהסטודיו גדל והלקוחות זרמו, הם הבינו שזה אכן אפשרי והם גאים בי ומשוויצים בעבודות שלי. בכלל, כל בני המשפחה שלי גאים מאוד להגיד שאשתי, אמא שלי, הבת שלי היא צלמת. זה מקצוע מגניב".

בנוסף לעבודה האינטנסיבית בסטודיו וגם מחוץ לסטודיו בצילומי חוץ, דנה תורמת מהידע והניסיון שלה ומסייעת לצלמות מתחילות להיכנס לתחום. היא מנהלת קבוצה מקצועית בפייסבוק המונה מעל ל-200 צלמות שמתייעצות אחת עם השנייה, מעלות רעיונות וחולקות מהידע שלהן.

קבוצה בפייסבוק של נשות מקצוע מאותו התחום  – איך זה מסתדר עם ענין התחרותיות שבוודאי קיימת?

"תחרותיות ויריבות הן מושגים שאני לא מתחברת אליהם. קבוצת הפייסבוק שאני מנהלת היא ההוכחה שאנשי מקצוע מאותו תחום יכולים לשתף אחד את השני בידע, בהתלבטויות ובבקשות לסיוע וגם לפרגן אחד לשני. אני גם מאמינה בשפע ובכך שיש מספיק עבודה לכולם".

שאלת השאלות: איך מסתדרים עם ניהול עסק במשרה מלאה וחיי משפחה?

"העצמאות נותנת לי אפשרות לנהל את הזמן שלי איך שאני רוצה. השנה, למשל, החלטתי להוציא את הילדה הגדולה מהגן בשעה 14:00 ולא לשים אותה בצהרונית. את שעות העבודה אני משלימה בלילה, אחרי שבעלי מגיע הביתה והילדות הולכות לישון. בכל מקרה אני לא מבטלת ימי צילום, גם אם יש לי בלת"מים. לקוחות מאוד מתרגשים לקראת ימי הצילום. הם לוקחים חופש מהעבודה ומתכוננים לקראתו ימים מראש ואני לא רוצה לאכזב אותם. לכן אני עושה את כל מה שאפשר כדי להסתדר עם הילדים ומזמינה בייביסיטרית או נעזרת באחותי, שגם היא עצמאית." דנה מדגישה שעם כל העיסוקים שלה, היא לא מוותרת על עצמה. "אני מאוד מקפידה על זמן אישי שלי שכולל בין השאר בילוי עם חברות ובילוי זוגי פעם בשבוע. אני לא חיה רק על עבודה וילדים."

שאלתי את דנה אם יש התנגשויות בין העבודה לחיי המשפחה. "הסטודיו קרוב לבית. זה יתרון גדול שיוצר לפעמים גם התנגשויות. הילדה הגדולה שלי יודעת שאני עובדת קרוב לבית ומבקשת לבוא איתי לעבודה ולעזור לי לצלם. אז לפעמים אני מרשה לה להגיע, להציץ, להגיד שלום ולחזור הביתה. אני מנסה לחשוב שיש מרחק יותר גדול מהסטודיו לבית ולהימנע כמה שאפשר מקפיצות הביתה באמצע יום עבודה, כדי לא לבלבל את הבנות."

האם לדעתך צלמים בתחום של משפחה, הורות והיריון חייבים להיות הורים בעצמם?

"אני לא חושבת שזה הכרחי. אני את הניסיון שלי הרווחתי תוך כדי צילום ולא מההורות שלי. לא ההורות היא זו שנותנת את הכלים להתמודד עם ילדים אחרים אלא הניסיון בסטודיו. כדי להיות צלמת ילדים טובה את צריכה שתהיה לך גישה לילדים, עם או בלי קשר להיותך הורה בעצמך. לי יש סבלנות נדירה – תכונה חשובה בעבודה עם ילדים."

צילום: דנה אופיר

צילום: דנה אופיר

מה לגבי העתיד? מה את רוצה להשיג שעדין לא השגת?

היעד שלי לשנה הזאת הוא להקים תערוכת צילומים. בעתיד אני רוצה להרחיב את הסטודיו ולצרף אליו צלמות נוספות. יעד נוסף שאני כבר מתחילה להגשים באמצעות קבוצת הפייסבוק שלי הוא להדריך צלמות אחרות בתחילת דרכן."

מה בך, באישיות שלך, גרם לך להצליח בתור צלמת?

"אני מטבעי טיפוס חברותי וחם ואני מביאה את שתי התכונות האלה לקשר שלי עם הלקוחות. אני מתיידדת עם הלקוחות מהר מאוד ולמעשה הם מרגישים נח איתי כבר בשיחת הטלפון הראשונית בינינו, מה שמביא אותם נינוחים ומשוחררים ליום הצילום – וזה בא לידי ביטוי בתמונות. בנוסף, חשוב לי שהלקוחות יצאו מרוצים ויקבלו את השירות הטוב ביותר – תמורה מלאה בעד כספם. לפני כמה ימים הגיעה אליי מתוקה בת שנה ליום צילומים. בגיל הזה, הילדים חייבים להגיע לצילומים אחרי שינה טובה ובמצב רוח טוב, אבל היא לא ישנה טוב בלילה והתחילה להיות חסרת סבלנות מהר. הפסקתי את הצילומים והסברתי להורים שכדי שהתמונות יצאו טובות ולילדה תהיה חוייה חיובית, היא צריכה להיות במיטבה. שלחתי אותה הביתה וקבעתי מועד נוסף לצילומים אליו היא הגיעה ערנית וסט הצילומים יצא מושלם".

צילום: דנה אופיר

צילום: דנה אופיר

לסיום נשים לרגע את הצילום בצד – איזו אמא את?

"אני לא מרגישה כמו אמא. אני יודעת שזה סותר את הנורמה החברתית, אבל אני מרגישה יותר חברה של הבנות מאשר אמא שלהן. זה בא לידי ביטוי למשל בכך שקשה לי להציב בפניהן גבולות וגבולות זה עניין חשוב, במיוחד בגילאים בהם הן נמצאות עכשיו. חשוב לי שהבנות יראו בי חברה, ישתפו אותי בהכל ויתייעצו איתי בכל דבר ולפעמים אני חוששת שהצבת גבולות תביא לדבר ההפוך, אבל בתוכי אני יודעת שאפשר להציב גבולות ולהיות אמא שהיא חברה. אז אצלנו בבית אפשר לעשות שטויות, לקפוץ ולאכול ממתקים אבל יחד עם זאת אני מאוד משתדלת לשמור על גבולות, למרות הקושי. למזלי, הבנות שלי הן ילדות טובות מטבען אז לא צריך להתאמץ הרבה."

דנה אופיר – רגעים שכיף לזכור
אתר אינטרנט | פייסבוק | מייל: danaofir7@gmail.com | טלפון 050-8915789 

צילום: דנה אופיר

צילום: דנה אופיר

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s